מה זה הליך חדלות פירעון, ומה השתנה ב־2019
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הדרך המשפטית שעומדת בפני אדם שחובותיו גדולים מיכולת הפירעון שלו. עד 2019 ההליך המקביל נקרא פשיטת רגל והתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 והחליף אותו במסגרת חדשה.
השינוי אינו בשם בלבד. החוק החדש הציב במרכז את השיקום הכלכלי של החייב, לצד ההגנה על זכויות הנושים. המטרה המוצהרת היא להחזיר אנשים לפעילות כלכלית תקינה, ולא רק לחלק את מה שנותר.
בקצרה: מגישים בקשה לגורם המוסמך. עם מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים הליכי הגבייה, ההוצאה לפועל והעיקולים, נקבע תשלום חודשי אחד לפי יכולת ההחזר, וממונה נאמן שבודק את התיק. בסיום ביצוע תוכנית הפירעון ניתן הפטר מיתרת החובות שנכללו בהליך.
להחלפת החוק יש השלכה מעשית אחת שנוגעת לכם לפני כל השאר: חלק ניכר מהמידע שמסתובב ברשת מתאר הליך שכבר אינו קיים בצורה הזו. השתנה הגורם שמטפל בתיק, השתנו השלבים, והשתנה מה שמצופה מכם לאורך הדרך.
| נושא | עד 2019 | מ־2019 |
|---|---|---|
| מטרת ההליך | ריכוז נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים | שיקום כלכלי של החייב לצד פירעון החובות |
| הגורם המטפל | בית המשפט המחוזי וכונס הנכסים הרשמי | רשם ההוצאה לפועל, או הממונה ובית המשפט המחוזי — לפי היקף החוב |
| מבנה הזמן | לא מוגדר, לעיתים שנים ארוכות | מסגרת מובנית עם שלבים ברורים |
| הדגש | הנושים | איזון בין הנושים לבין שיקום החייב |
| הכשרה כלכלית | אינה חלק מההליך | עשויה להידרש במסגרת ההליך |
מי מחליט מה בתיק שלכם
מה שמבלבל בתחילת הדרך הוא לא לשון החוק אלא ריבוי הגורמים: למי מגישים, מי קובע את התשלום החודשי, מי בודק את הנכסים, ומי בכלל מייצג אתכם. זו החלוקה:
| הגורם | מקומו בהליך | מה הוא עושה בפועל |
|---|---|---|
| רשם ההוצאה לפועל | מנהל את ההליך בחובות בהיקף נמוך יחסית, ולפניו מתנהלים גם תיקי ההוצאה לפועל | פותח את ההליך במסלול הזה, ונותן צווי תשלומים והחלטות בתוך תיק ההוצאה לפועל |
| הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי | גוף ממשלתי שמפקח על ההליכים, ובחובות בהיקף גבוה אליו מוגשת הבקשה | ממנה את הנאמן ומפקח על התנהלות ההליך |
| בית המשפט המחוזי | הערכאה השיפוטית בתיקים בהיקף גבוה | נותן את הצווים ומכריע במחלוקות |
| הנאמן | ממונה כדי לבדוק את התיק. אינו מייצג אתכם ואינו מייצג את הנושים | אינו מחליט — הוא בודק, מאמת ומגיש את דוח הממצאים שעליו נבנית תוכנית הפירעון |
| עורך הדין שלכם | הגורם היחיד בהליך שמייצג את האינטרס שלכם | גם הוא אינו מחליט, אך מכין את הבקשה, מגיש בקשות מנומקות ומלווה מול הנאמן והגורם המוסמך |
המסלול אינו נתון לבחירתכם — הוא נגזר מהיקף החוב. סכום הסף שמפריד בין שני המסלולים מתעדכן מעת לעת, ולכן בודקים אותו נכון למועד ההגשה ולא לפי מספר ששמעתם לפני כמה שנים. מה שקורה בתוך תיק ההוצאה לפועל עצמו — האזהרה, חקירת יכולת וצו התשלומים — הוא עולם בפני עצמו, ומוסבר במדריך נפרד.
מה קורה מרגע הגשת הבקשה ועד ההפטר
להליך יש מבנה קבוע, גם אם משכו אינו קבוע. אלה התחנות, ומה משתנה עבורכם בכל אחת מהן:
| שלב | מה קורה בו | מה משתנה עבורכם |
|---|---|---|
| 1. בחינה מקדימה | מיפוי החובות, התיקים, ההכנסות, ההוצאות, הנכסים והתלויים | עדיין כלום. כאן מתברר אם ההליך מתאים לכם, או שמסלול אחר קצר יותר |
| 2. הגשת הבקשה | איסוף מסמכים, רשימת נושים מלאה ופירוט נכסים | הדיוק בשלב הזה קובע את שאר הדרך; מידע חסר גורר סבבי השלמות |
| 3. צו לפתיחת הליכים | הצו ניתן ומומצא לנושים ולגורמים הרלוונטיים | הגבייה, ההוצאה לפועל והעיקולים מוקפאים, נקבע תשלום חודשי אחד, וממונה נאמן |
| 4. תקופת הביניים | הנאמן בודק את הנכסים ואת ההתנהלות הכלכלית ומגיש דוח ממצאים | עומדים בתשלום החודשי, מדווחים ומשיבים לדרישות הנאמן במועד |
| 5. צו שיקום כלכלי והפטר | נקבעת תוכנית הפירעון, ובסיום ביצועה ניתן ההפטר | החובות שנכללו בהליך אינם ניתנים עוד לגבייה, והמגבלות מוסרות |
חשוב לדעת: משך ההליך, גובה התשלום החודשי והיקף ההפטר נקבעים על ידי הגורם המוסמך לפי נסיבות התיק. לא ניתן להתחייב עליהם מראש, ומי שנוקב בתוצאה או בלוח זמנים לפני שראה את התיק — מטעה. מה שכן נמצא בידיכם הוא איכות ההגשה ושיתוף הפעולה לאורך הדרך.
ההקפאה מגיעה בתחילת ההליך, לא בסופו
זו הנקודה המעשית החשובה ביותר בעמוד הזה, ורבים טועים בה. ההקפאה נכנסת לתוקף עם מתן הצו — כלומר בתחילת ההליך. מי שדוחה פנייה מתוך מחשבה שההקלה תגיע רק בעוד שנים, דוחה למעשה את ההקלה עצמה.
עד למתן הצו שום דבר אינו נעצר מאליו. התיקים נשארים פתוחים, העיקול על המשכורת או על חשבון הבנק ממשיך לפעול, והחוב ממשיך לצבור ריבית, הצמדה והוצאות גבייה חודש אחר חודש. גם משא ומתן מול נושה אינו עוצר את הגבייה בזמן שהוא מתנהל — כל עוד לא ניתן צו, ההליכים ממשיכים לרוץ במקביל לשיחות.
אם מה שלוחץ עליכם היום הוא הסכום שיורד מהמשכורת, יש צעדים שאפשר לבחון מיד ובנפרד מההחלטה על ההליך. החוק קובע סכום מוגן שאינו ניתן לעיקול, שנגזר משכר המינימום וממספר הנפשות ומתעדכן מעת לעת. לא פעם הסכום שיורד בפועל חורג ממה שמותר — למשל כשפועלים כמה עיקולים במקביל, או כשהמצב המשפחתי בתיק לא עודכן.
וכדאי לדעת עוד דבר: המעסיק אינו קובע כמה יורד מהשכר. הוא מבצע צו שהגיע אליו, ואין טעם לנהל איתו את הוויכוח. שינוי הסכום נעשה מול הגורם שנתן את הצו, בבקשה מנומקת בצירוף מסמכים.
האם ההליך הוא בכלל המסלול הנכון עבורכם
ההליך מיועד ליחיד שנמצא במצב של חדלות פירעון — כלומר אינו יכול לפרוע את חובותיו במועדם, או שסך התחייבויותיו עולה על שווי נכסיו. עצמאי הוא יחיד לכל דבר ועניין וההליך פתוח בפניו; חדלות פירעון של חברה בע"מ היא הליך נפרד שמתנהל אחרת.
אבל עמידה בהגדרה אינה סוף העניין, כי אלה שתי שאלות שונות: האם אתם עומדים בתנאים, והאם הכניסה להליך היא לטובתכם. אפשר בהחלט שהתשובה לראשונה תהיה כן ולשנייה לא. לפני שנכנסים, בוחנים את החלופות:
| מסלול | מתי הוא מתאים | מה הוא לא נותן |
|---|---|---|
| הסדר חובות ישיר מול נושה | נושה בודד, ופער שאינו קיצוני בין החוב ליכולת | תלוי בהסכמת הנושה ואינו מחייב את שאר הנושים |
| בקשה להקטנת עיקול | עיקול אחד, שכר נמוך, תלויים או הוצאות רפואיות | מקל על החודש הקרוב, אך אינו נוגע לחוב עצמו |
| איחוד תיקים | כמה תיקים פעילים ויכולת החזר סבירה לאורך זמן | החוב אינו נמחק — הוא נפרס, וזה חל רק על תיקי הוצאה לפועל |
| הליך חדלות פירעון | החוב חורג מיכולת ההחזר גם בפריסה ארוכה | הליך ארוך יותר, עם בדיקה של הנאמן ועם מגבלות |
מבחן פשוט: קחו את סך החוב וחלקו אותו בסכום שאתם באמת יכולים לשלם מדי חודש, בלי לוותר על קיום בסיסי. אם מספר החודשים שמתקבל הוא פרק זמן שאפשר לחיות איתו — פריסה בתוך ההוצאה לפועל לרוב מספיקה. אם לא, פריסה רק תדחה את הבעיה.
יש גם מצב הפוך, שכדאי לדעת עליו מראש: אם רוב החוב מורכב מחובות שהחוק מחריג מההפטר, התועלת המעשית מההליך מוגבלת. לכן בבחינה המקדימה בודקים לא רק כמה אתם חייבים, אלא ממה מורכב החוב ואיך הוא נוצר.
מה מוגבל, מה נשאר בידיכם, ומה החוק לא מוחק
מה ההליך אינו מגביל
התמונה שרבים מדמיינים לעצמם קשה מהמציאות. ההליך אינו מגביל את העיסוק שלכם — אפשר להמשיך לעבוד, והכנסה יציבה דווקא מסייעת לניהול התיק ולעמידה בתשלום. אפשר להחזיק חשבון בנק להתנהלות שוטפת, בכפוף לדיווח. אפשר לקבל קצבאות וזכויות סוציאליות, ואפשר לשכור דירה.
אילו מגבלות עשויות להיות מוטלות
- מגבלות על שימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי
- מגבלה על נטילת אשראי חדש
- איסור העברת נכסים ללא אישור
- חובת דיווח שוטף על הכנסות והוצאות
- עיכוב יציאה מהארץ — שאינו מוטל אוטומטית בכל תיק
המגבלות אינן אחידות. הן נקבעות לפי נסיבות התיק, וחלקן ניתנות לשינוי במהלך ההליך בהגשת בקשה מנומקת. לגבי הדירה והרכב אין תשובה גורפת: התוצאה תלויה בקיום משכנתה, בשווי הזכויות, במי שמתגורר בדירה, בהיקף החוב, ובשאלה אם הרכב נדרש לפרנסה או לצרכים רפואיים. את זה בודקים פרטנית לפני הגשת הבקשה, לא תוך כדי.
חובות שאינם ברי הפטר
לפני הרשימה, הערה על מונח שחוזר הרבה: "מחיקת חובות" אינו מונח משפטי. המנגנון שקבוע בחוק נקרא הפטר, הוא ניתן בסיום ביצוע תוכנית הפירעון, ואין הליך שמוחק חובות מיד או אוטומטית. גם ההפטר עצמו אינו חל על הכול — החוק מחריג במפורש, בין היתר:
- חובות מזונות
- קנסות ועונשים שהוטלו בהליך פלילי
- חובות שנוצרו בדרכי מרמה
- חובות שנוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים
הסעיף האחרון מעשי יותר משהוא נשמע: כל התחייבות חדשה שנוטלים אחרי מתן הצו נשארת עליכם במלואה. זו אחת הסיבות לדרישה להימנע מנטילת אשראי חדש לאורך ההליך.
ועוד נקודה שעדיף להעלות מוקדם: ההפטר ניתן לחייב עצמו. הוא אינו משחרר באופן אוטומטי אדם שערב לאותו חוב או שחתום עליו כחייב נוסף, והנושה עשוי לפנות אליו. אם יש ערבים לחובות שלכם, זה נושא לשיחה הראשונה ולא לגילוי בהמשך הדרך.
האגרה קבועה בתקנות, ואפשר לבקש ממנה פטור
פתיחת ההליך כרוכה באגרה. הסכום נקבע בתקנות, מתעדכן מעת לעת, ואינו נתון לשיקול דעתו של אף אחד מהגורמים בתיק. לכן בודקים אותו נכון למועד ההגשה.
מי שנמצא במצב כלכלי קשה רשאי להגיש בקשה לפטור מהאגרה או להפחתתה. זהו מנגנון שקבוע בחוק ולא טובה, ובדיקת העמידה בתנאיו היא חלק מהבחינה המקדימה של התיק.
וחשוב לא לבלבל בין שני דברים. האגרה משולמת עם פתיחת ההליך, ואילו התשלום החודשי נקבע מאוחר יותר, בצו, לפי יכולת ההחזר שנבדקה. התשלום החודשי אינו קשור לאגרה ואינו תוספת עליה — הוא הולך לפירעון החובות שלכם עצמם, והוא נגזר ממה שאתם יכולים לשלם ולא מגובה החוב.
חמש טעויות שחוזרות כמעט בכל תיק
- לדחות את הפנייה. ההקפאה מגיעה עם הצו, בתחילת ההליך. כל חודש המתנה הוא חודש נוסף של ריבית, הצמדה והוצאות גבייה.
- להגיש בקשה חלקית. מסמכים חסרים גוררים סבבי השלמות, וכל סבב מוסיף זמן בלי להועיל לכם.
- להסתיר מידע או נכסים. הנאמן בודק לעומק. מה שלא נאמר בהתחלה מתגלה בדרך כלל מאוחר יותר ובתזמון הגרוע ביותר, ועלול לפגוע בהליך עצמו.
- להפסיק לשלם בלי בקשה. אם ההכנסה או המצב המשפחתי השתנו — מגישים בקשה מנומקת בצירוף מסמכים. הפסקה בלי בקשה נחשבת הפרה, ואילו בקשה מנומקת נבחנת.
- להאמין להבטחות. אף אחד אינו יכול להתחייב מראש על משך ההליך, על היקף ההפטר או על קבלת הבקשה לפטור מאגרה.
מאיפה מתחילים, ומה עוברים בשיחה הראשונה
המשרד ממוקם בבאר שבע ומלווה חייבים בעיר, ברהט ובשאר יישובי הנגב והדרום — וגם מחוץ לאזור. החוק זהה בכל הארץ; מה שמשתנה הוא הלוגיסטיקה. תיקי ההוצאה לפועל מתנהלים בלשכות אזוריות, ורוב ההתנהלות ממילא מתבצעת מרחוק: שיחת הבדיקה בטלפון, מסמכים דיגיטלית או בוואטסאפ, ופגישה פנים אל פנים כשיש בה צורך ממשי. המענה ניתן בעברית, בערבית וברוסית.
הצעד הראשון הוא שיחה קצרה: כמה חובות יש בסך הכול, כמה תיקים פתוחים, מה קורה עם המשכורת ועם חשבון הבנק, אילו נכסים יש ומי תלוי בכם. לא צריך להביא מסמכים לשיחה הראשונה — מספיקה תמונת מצב כללית, גם אם משוערת, כדי להבין אם יש כיוון. השיחה ללא התחייבות, ואם ההליך אינו מתאים לכם, עדיף לומר זאת מיד.
כל המדריכים באשכול
הבנת ההליך
- מה זה חדלות פירעון — הרבה אנשים עדיין מחפשים "פשיטת רגל", אבל ההליך הזה כבר לא קיים בשמו. מאז ספטמבר 2019 פועל הליך…
- מי זכאי — לא כל מי שיש לו חובות עומד בתנאי הכניסה, ולא לכל מי שעומד בהם כדאי להיכנס. אלה שתי שאלות…
- כמה זמן — זו השאלה הראשונה שנשאלת כמעט בכל שיחה. התשובה הכנה היא שאין מספר אחד שמתאים לכולם — אבל יש…
- השלכות ומגבלות — החשש הגדול לפני הגשת הבקשה הוא לרוב לא ההליך עצמו אלא אי־הידיעה: מה בדיוק ייאסר עליכם. הנה…
כסף ותהליך
- כמה זה עולה — השאלה נשמעת אירונית — מי שאין לו כסף נדרש לשלם משהו כדי להשתחרר מחובות. אבל האגרה נקבעת…
- צו לפתיחת הליכים — זה הרגע שבו הלחץ נעצר. הצו לפתיחת הליכים אינו נייר פורמלי — הוא משנה את המצב המשפטי שלכם מיד…
- תקופת הביניים — הצו ניתן, העיקולים הוקפאו — ודווקא עכשיו ההליך מתחיל להתנהל לעומק. זה השלב שבו התיק נבדק, ומה…
- הפטר — ההפטר הוא המטרה של כל ההליך. אבל הוא לא מוחק הכול — יש חובות שהחוק מחריג במפורש, וכדאי להכיר…
מסלולים חלופיים
- הוצאה לפועל — תיק הוצאה לפועל לא נעלם מעצמו. הוא ממשיך לצבור ריבית, הצמדה והוצאות גבייה, ובמקביל ננקטים…
- הסדר חובות — רוב האנשים מחפשים "מחיקת חובות", אבל זה לא המונח שמופיע בחוק. הנה ההבדל בין הסדר בהסכמת הנושה…
מקומי ומצבים
- באר שבע — המשרד ממוקם בבאר שבע ומלווה חייבים בכל רחבי הנגב והדרום — בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי,…
- יישובי הנגב — ההליך זהה בכל הארץ. מה שמשתנה הוא כמה קל להגיע למי שמלווה אתכם, כמה מהר מקבלים מענה ובאיזו שפה…
- עיקול משכורת — עיקול על המשכורת יורד לפני שהכסף מגיע אליכם — וזה מה שהופך אותו לקשה במיוחד. בחוק יש סכום מוגן…
- עיקול חשבון בנק — עיקול על חשבון הבנק מרגיש אחרת מכל עיקול אחר: הוא חל על מה שכבר נמצא בחשבון, והגילוי מגיע לרוב…
- ריבוי תיקים — כשמצטברים תיקים אצל נושים שונים, כל נושה פועל בנפרד ואף אחד לא רואה את התמונה כולה — והחוב גדל…
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון?
חדלות פירעון הוא ההליך שהחליף את פשיטת הרגל עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, בספטמבר 2019. ההבדל המהותי הוא שהחוק החדש הציב במרכז את השיקום הכלכלי של החייב ולא רק את חלוקת נכסיו בין הנושים, והגדיר מסגרת שלבים ברורה ואת הגורם שמטפל בתיק לפי היקף החוב.
מתי בדיוק נעצרים העיקולים והליכי הגבייה?
עם מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים הליכי הגבייה, ההוצאה לפועל והעיקולים — כולל עיקול על המשכורת — לתקופת ההליך. ההקפאה מתרחשת בתחילת ההליך ולא בסופו. עד למתן הצו שום דבר אינו נעצר מאליו, וגם משא ומתן מול נושה אינו עוצר את הגבייה בזמן שהוא מתנהל.
כמה זמן נמשך ההליך?
משך ההליך נקבע על ידי הגורם המוסמך לפי נסיבות התיק. אין משך אחיד ולא ניתן להתחייב מראש על לוח זמנים. מה שכן נמצא בשליטתכם הוא איכות ההגשה ומענה לדרישות הנאמן במועד — ואלה הגורמים שמשפיעים בפועל על הקצב.
האם אאבד את הדירה או את הרכב?
אין תשובה גורפת. לגבי הדירה התוצאה תלויה בקיום משכנתה, בשווי הזכויות, במי שמתגורר בה ובהיקף החוב. הרכב נחשב נכס, והשאלה המעשית היא שוויו והאם הוא נדרש לפרנסה או לצרכים רפואיים. אלה נושאים שנבחנים פרטנית לפני הגשת הבקשה.
אילו חובות אינם ברי הפטר?
החוק מחריג בין היתר חובות מזונות, קנסות ועונשים שהוטלו בהליך פלילי, חובות שנוצרו בדרכי מרמה, וחובות שנוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. אם רוב החוב מורכב מחובות כאלה, התועלת המעשית מההליך מוגבלת — וכדאי לדעת זאת לפני ההגשה.
האם ההפטר משחרר גם את מי שערב לחוב שלי?
לא באופן אוטומטי. ההפטר ניתן לחייב עצמו, והנושה עשוי לפנות למי שערב לחוב או לחייב נוסף שחתום עליו. אם יש ערבים לחובות שלכם, זה נושא שכדאי להעלות כבר בשיחה הראשונה.
מה ההבדל בין איחוד תיקים לחדלות פירעון?
איחוד תיקים מרכז את תיקי ההוצאה לפועל לצו תשלומים אחד, אך החוב אינו נמחק — הוא נפרס, והאיחוד חל על תיקי הוצאה לפועל בלבד. הליך חדלות פירעון מסתיים בהפטר מיתרת החובות שנכללו בו, לאחר ביצוע תוכנית הפירעון שנקבעה.
האם יש אגרה בהליך, ואפשר לקבל ממנה פטור?
פתיחת ההליך כרוכה באגרה שסכומה נקבע בתקנות ומתעדכן מעת לעת, ולכן בודקים אותו נכון למועד ההגשה. מי שנמצא במצב כלכלי קשה רשאי להגיש בקשה לפטור מהאגרה או להפחתתה — מנגנון שקבוע בחוק, ובדיקת העמידה בתנאיו היא חלק מהבחינה המקדימה.
אפשר לעבוד במהלך ההליך?
כן. ההליך אינו מגביל עיסוק, והכנסה יציבה דווקא מסייעת לניהול התיק ולעמידה בתשלום החודשי שנקבע. גם החזקת חשבון בנק להתנהלות שוטפת, קבלת קצבאות וזכויות סוציאליות ושכירת דירה אינן מוגבלות.
אני לא גר בבאר שבע — אפשר לטפל בתיק שלי?
כן. המשרד ממוקם בבאר שבע ומלווה חייבים ברחבי הנגב והדרום וגם מחוץ לאזור. החוק זהה בכל הארץ, וחלק ניכר מההתנהלות מתבצע מרחוק — טלפון, וואטסאפ והעברת מסמכים דיגיטלית. המענה ניתן בעברית, בערבית וברוסית.
רוצים לדעת איפה אתם עומדים?
שיחת בדיקה ראשונית ללא התחייבות — נעבור על היקף החובות ומספר התיקים ונגיד אם ההליך רלוונטי עבורכם.